חוק הירושה מכיר בארבע צורות צוואה: בכתב יד, בעדים, בפני רשות, ובעל פה במצב של גוסס. הצורה הזולה והפשוטה ביותר היא בכתב יד - ולכן גם הנפוצה, וגם זו שמגיעה הכי הרבה להתנגדויות.
מה החוק דורש מצוואה בכתב יד
שלושה תנאים מצטברים:
- הצוואה נכתבה כולה בכתב ידו של המצווה. לא מודפסת, לא ממולאת בטופס, לא כתובה בידי אדם אחר.
- היא נושאת תאריך, גם הוא בכתב ידו.
- היא חתומה בידו.
חסר אחד מהשלושה, והצוואה פגומה. בית המשפט מוסמך במקרים מסוימים לקיים צוואה חרף פגם צורני, אם אין ספק באמיתותה - אבל זה הליך, הוא עולה, והוא לא ודאי.
הפגמים שמפילים בפועל
חלק מודפס. צוואה שנכתבה ביד אבל שרשימת הנכסים בה הודפסה ונדבקה אינה עונה על הדרישה. גם טופס שהורד מהאינטרנט ומולא ביד הוא בעייתי, כי החלק המודפס אינו בכתב ידו של המצווה.
אין תאריך. נשמע שולי, ואינו. כשקיימות שתי צוואות, התאריך הוא מה שקובע איזו מהן מאוחרת ולכן גוברת.
ניסוח דו-משמעי. “הרכוש שלי יתחלק שווה בשווה בין ילדיי” נראה ברור, עד שמתברר שאחד הילדים נפטר לפני המצווה ויש לו ילדים משלו. צוואה שנכתבה בלי מחשבה על התרחישים האלה מייצרת בדיוק את הסכסוך שהיא נועדה למנוע.
רכוש שאינו עובר בצוואה. כספי פנסיה, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים עוברים לרוב לפי מוטב שנרשם בקרן, ולא לפי הצוואה. אדם שכתב צוואה מפורטת ולא עדכן את המוטבים עלול לגלות שהחלק המשמעותי של רכושו הלך למקום אחר.
ומה עם צוואה בעדים
זו הצורה השגרתית הבטוחה יותר. הצוואה נחתמת בפני שני עדים שמאשרים בחתימתם שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו.
הכלל שהכי הרבה אנשים מפספסים: הוראה לטובת עד או בן זוגו - בטלה. אם הזמנתם את הבן שיהיה עד, והצוואה מורישה לו, החלק שלו מתבטל. זו הטעות שמפילה הכי הרבה צוואות בעדים, והיא נמנעת לגמרי בבחירת עדים נכונה.
באותו עניין: מי שנהנה מהצוואה ולקח חלק בעריכתה מקים חזקה של השפעה בלתי הוגנת. בן שהסיע את האב לעורך הדין, ישב בפגישה, והוא גם היורש העיקרי - יצטרך להתמודד עם הטענה הזו.
מתי בכל זאת עדכון
צוואה אינה מסמך חד-פעמי. שווה לחזור אליה בכל אחד מאלה: נישואין או גירושין, לידה, פטירה של יורש, כניסה לשותפות עסקית, או שינוי מהותי ברכוש.
צוואה שנכתבה לפני גירושין ולא עודכנה מובילה לעיתים לתוצאה שאיש מהצדדים לא רצה.
בשורה התחתונה
צוואה בכתב יד תקפה, והיא עדיפה על היעדר צוואה. אבל היא גם הצורה שנופלת הכי הרבה על פגמים שאפשר היה למנוע - ולרוב מתגלים בדיוק כשכבר אי אפשר לתקן.